תקווה מדינית-בטחונית
צירי הפעולה המרכזיים:
1. חתירה לשלום אמת עם כל מדינות האזור
יש לחתור לשיפור הקשרים הבילטרליים עם מצרים וירדן. בד בבד, יש להרחיב את מעגל הנורמליזציה ולממש את הפוטנציאל הביטחוני והכלכלי הגלום ב’הסכמי אברהם’. בנושא הפלסטיני, אנו תומכים באוטונומיה רחבה עם מירב הזכויות לניהול חייהם באופן עצמאי עם מינימום יכולת לפגוע בביטחון ישראל. אנו מתנגדים להקמת ריבונות זרה ממערב לירדן. יש לבחון חלופות כגון בחינת הסדרים פונקציונליים אזוריים שיאפשרו חיים של כבוד לפלסטינים ושיתופי פעולה כלכליים. כל זאת, תוך הסדרי ביטחון קפדניים.
2. צמצום הסכסוך
אמנם בטווח הנראה לעין לא נראה הסדר קבע שיסיים את הסכסוך הישראלי־פלסטיני, אך ניתן ליישם צעדי מדיניות ל”צמצום” הסכסוך, וזאת מבלי להתפשר על ביטחון ישראל. אלו צעדים שמשרתים את האינטרס הישראלי הן ברמה הביטחונית והן ברמה ההומנית: שיפור תנאי מעברי הגבול לפועלים באמצעות טכנולוגיות חדשות, ייעול מערך התעסוקה הפלסטינית בישראל, הסדרת משק החשמל והאנרגיה, ייעול היבוא והיצוא הפלסטיני ועוד.
3. סיכול איומים ובראשם הגרעין האיראני ואיום הטילים המדויקים
האיום האסטרטגי המרכזי על ישראל כיום הינו איראן שהפכה למעצמה טרור עולמית. עלינו לנצל את ההזדמנויות החדשות שנוצרו בעקבות הסכמי אברהם ולהדק את התיאום הבטחוני עם ארה”ב ומדינות האיחוד האירופי כדי להדק את הלחץ סביב מעורבותה של איראן בטרור, תוכנית הטילים שלה ובלימת תכנית הגרעין שלה. כמו-כן, יש להתמיד במאמץ למניעת התבססות צבאית של איראן בסוריה. במקביל, עלינו לשמר את האופציה הצבאית לבלימת תכנית הגרעין האיראנית.
4. חמאס ורצועת עזה
הבעיה המרכזית בעזה כיום היא שבחסות שקט זמני בונים החמאס והג’יהאד האיסלאמי תשתיות צבאיות ברצועה. עלינו לבלום את בניין הכוח של חמאס ולהחלישו בצורה אפקטיבית. בנוסף, יש להציב כיעד ארוך טווח את פירוז רצועת עזה תמורת שיקומה ופיתוחה הכלכלי.
יחסי חוץ
5. חיזוק יחסי ישראל־ארצות הברית
ארצות הברית היא ידידתה ובעלת בריתה החשובה ביותר של ישראל. יש לשקם את מערכת היחסים עם המפלגה הדמוקרטית ועקרון הדו-מפלגתיות בתמיכה בישראל (רפובליקנים ודמוקרטים). נוסף על כך, יש לחזק את הקשר עם כל גווני החברה האזרחית והקהילה היהודית בה.
6. חיזוק הקשר עם המעצמות ועם אירופה
להתפתחות העוצמה הלאומית של ישראל חשוב לפתח את הקשרים עם המעצמות, בהן סין, רוסיה, הודו, יפן וברזיל. כמו כן, יש לחתור לשיפור מערכת היחסים עם מדינות האיחוד האירופי, תוך עמידה איתנה על האינטרסים והעקרונות של מדינת ישראל.
7. דיפלומטיה כלכלית
מינוף הידע, החדשנות והטכנולוגיות של ישראל, לפיתוח ושגשוג הכלכלה הישראלית. הפיכת ישראל לגורם מוביל בתחומי הדיפלומטיה הכלכלית תוך שדרוג העצמאות המסחרית שלה וחיזוק מיצובה הבין-לאומי.
8. חיזוק הקשר עם מדינות מזרח הים התיכון
ישראל חייבת לחזק את יחסיה הטובים עם מדינות האזור השכנות, ובראשן יוון, קפריסין ומצרים, ולקדם שיתוף פעולה כלכלי וביטחוני עימן לצד פיתוח היחסים עם מדינות אירופיות נוספות. לצורך כך יש להגדיל את המאמצים לגילוי גז טבעי שייצר הזדמנויות כלכליות ודיפלומטיות באמצעות ייצוא עודפי גז.
9. מאבק על תדמיתה של ישראל
מאבק על תדמיתה של ישראל בעולם בהובלת משרד החוץ דורש תיאום בין־משרדי ובין־ארגוני, תוך גיוס ארגונים אזרחיים לסיוע במשימה.
שבויים ונעדרים
10. השבת השבויים והחללים
אנו מחויבים לפעול להשבת השבויים והנעדרים הישראלים.
אחים שכולים
11. הכרה באחים שכולים ובזכויותיהם
כיום הנוהל בדבר יידוע משפחות של נפגעים מקרב כוחות הביטחון או פעולות האיבה איננו מתייחס לאחיו ואחיותיו של הנפגע. אנו נחוקק חוק שיעניק הכרה לאחים שכולים, ויבטיח כי הם יקבלו הודעות רשמיות על קרות האסון ועל טקסים ואירועים. כמו כן, נדאג ליידע אותם אודות הזכויות להן הם זכאים.