תקווה למגזר ציבורי אפקטיבי

רקע

מרבית ההשקעה הלאומית והתשתית המרכזית לשירותים לאזרח נמצאת באחריות המגזר הציבורי. באמצעותו מיישמת המדינה את מדיניותה ומקדמת את איכות החיים של אזרחיה. מכאן החשיבות העצומה במגזר ציבורי יעיל ומתקדם. הפער בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי בישראל הינו גדול ורב-מימדי. בעוד ישראל היא מובילה עולמית בתחומי החדשנות, המגזר הציבורי הישראלי משתרך מאחור בהיבט זה. זו אינה גזירת גורל. 

אנו נפעל לביצוע רפורמה בניהול כוח האדם במגזר הציבורי מתוך הבנה שרק שירות ציבורי איכותי יוכל לאפשר חיים משגשגים במדינתנו.

צירי פעולה מרכזיים:

1. דיגיטציה ממשלתית לפי המודל האסטוני

נאמץ את המודל האסטוני לפיו תועבר בחקיקה חובת מעבר של כל שירותי הממשלה לאמצעים דיגיטליים. מודל זה הביא לחיסכון זמן בשיעור של 30% מצד משרדי הממשלה ולהעלאת הפריון הממשלתי. כמו כן נפעל לביטול גורף בחקיקה של החובה להופיע פיזית על מנת לקבל שירות ממשלתי. עם זאת, נשמור על רמת שירות בסיסית עבור אוכלוסיות ייעודיות שמתקשות להשתמש באמצעים דיגיטליים.

2. הקמת פלטפורמה אחת לטיפול בעסקים

כיום עסקים המעוניינים לקבל רישיון עסק או לחדשו נדרשים לסנכרן בין מספר גופים ממשלתיים שונים. אנו נפעל להקמת גוף רגולטורי אחד במודל One-stop-shop אשר יפעל באופן דיגיטלי וינהל בצורה מרוכזת את כל האישורים הנדרשים. 

3. Ask Once, ביטול ההתניות והכפלת תוקף האישורים לעסקים

נקדם את מדיניות “Ask Once” לפיה אסור יהיה למשרדי ממשלה לבקש מהאזרח פרטים שכבר ידועים למשרד אחר, ועסקים יצטרכו לספק לגופים ממשלתיים את המידע הרלוונטי פעם אחת בלבד. באופן זה נוכל לאפשר לאלפי עסקים להתמקד בצמיחה ולא בבירוקרטיה.
נוסף על כך, נבטל את ההתניות המיותרות בין האישורים השונים כך שעסק יוכל לפעול במקביל מול כל הגופים הרגולטוריים.

4. שימוש במאגרי מידע ממשלתיים לטובת האזרח

הממשלה מחזיקה במאגרי מידע אדירים בתחומים מגוונים כמו בריאות, תחבורה, חינוך ועוד. חלק גדול מהנתונים מפורסמים באופן ארכאי וקשיח בלבד, מה שמונע שימוש אפקטיבי לטובת האזרח. פערי המידע הללו חוסמים תהליכי חדשנות ומאפשרים לגופים בודדים בלבד לעשות שימוש במידע השייך לציבור כולו. אנו נקדם מדיניות אשר תחייב משרדי ממשלה להנגיש מידע רלוונטי בצורה אנונימית, תוך שמירה קפדנית על פרטיות האזרח, כמקובל בעולם. פתיחת מאגרי המידע תאפשר מחקר שעל בסיסו ניתן יהיה לשפר את השירות לאזרח ולקבוע מדיניות ציבורית יעילה.

5. רכש של חדשנות בשירותי הממשלה

כיום מנגנון המכרזים הממשלתיים אינו תומך ברכש ושילוב של חדשנות, עד כי חברות הזנק ישראליות אינן רואות בממשלת ישראל לקוח פוטנציאלי. אנו נסיר חסמים ונפתח כלים מודרניים לרכש בתחום החדשנות. מהלכים אלה יעניקו למאות חברות הזנק גישה לגשת למכרזים במגזר הציבורי וכך הציבור הישראלי יהנה מקפיצת מדרגה בשירותים האזרחים.

6. האצת תהליך גיוס עובדים וביטול המכרזים הפנימיים

על שירות המדינה לפתוח את שורותיו להון האנושי האיכותי ביותר שמעוניין להצטרף למגזר הציבורי. לצורך כך נפתח את מכרזי שירות המדינה לכל העומדים בתנאי הסף ללא צורך בניסיון קודם בשירות המדינה. נוסף על כך, נקצר את הבירוקרטיה המסורבלת בשירות המדינה, הגורמת לגיוס איטי ובלתי יעיל של עובדים ונציב יעד להוריד את תקופת הגיוס מקצה לקצה – לחודשיים בלבד.

7. עידוד עבודה מהבית ומעבר לתחבורה ציבורית

גודלו של המגזר הציבורי משפיע על כלל המערכות הציבוריות. בעיית הגודש בכבישים מושפעת גם היא מהתמריץ הכספי לעובדי המדינה להגיע למשרד ברכבם הפרטי, זאת בעיקר כאשר בקרב עובדי המגזר הציבורי הבעלות על רכב פרטי גבוהה מהממוצע בישראל. אנו נקדם מודל עבודה היברידי המשלב יום עבודה אחד בשבוע מהבית ונעודד הגעה למשרד בתחבורה ציבורית. 

דילוג לתוכן