תקווה לתיקון מערכת המשפט.
לתקן - לא להרוס.

מערכת משפט חזקה ועצמאית היא תנאי יסוד לקיומה של דמוקרטיה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת כבר עשורים רבים במשבר, הנובע מהיעדר הפרדה אמיתית של הרשויות, היעדר פיקוח וחוסר שקיפות. מצב זה מוביל לירידה תלולה באמון הציבור במערכת המשפט ומהווה קרקע פוריה לחיכוכים ולקיפאון ביצועי, חקיקתי ומשפטי.

שנים רבות נמנעה המערכת הפוליטית מפתרון הבעיות במערכת המשפט ולתוך הוואקום שנוצר נכנסו כוחות שעיוותו את מערך האיזונים הדרוש לדמוקרטיה בריאה, יציבה ומתפקדת.

 

‘תקווה חדשה’ מבקשת לחזק את הדמוקרטיה הישראלית באמצעות הגדרה מחדש של יחסי הכוחות בין הרשויות ויצירת איזונים ובלמים במערכת אכיפת החוק. כך נבטיח חופש חקיקתי ויכולת משילות של הממשלה לצד הבטחת עצמאותו וחוסנו של בית המשפט.

1. פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה

מודל היועץ המשפטי לממשלה בישראל הוא יחיד מסוגו בעולם ומגלם בתוכו ניגוד עניינים אינהרנטי: מחד גיסא, הוא מסייע לשרי הממשלה ומנפיק להם חוות דעת באופן שוטף כיצד עליהם לנהוג. מאידך גיסא, הוא עומד בראש התביעה הכללית, כך שהוא המחליט בסוגיות של חקירה והעמדה לדין של הדרג הפוליטי.

אנו נפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת באמצעות העברת סמכויות ראש התביעה הכללית לפרקליט המדינה.

2. שימוע פומבי למועמדים לשפיטה בבית המשפט העליון

לשופטי בית המשפט העליון ולתפיסותיהם יש השפעה אדירה בעיצוב אופייה של מדינת ישראל בשל העובדה שהם אמונים על פרשנות החוק. 

אנו נאפשר לחברי הוועדה למינוי שופטים ולציבור ללמוד על תפיסות היסוד של המועמדים – על עמדותיהם בכל הנוגע לסוגי השאלות העקרוניות שבית המשפט אמור לעסוק בהן, פרשנותם לחוקי היסוד הקיימים, הפרדת רשויות וכן עמדתם בנוגע לצורך שבאיזון הראוי בין ערכים. נבצע זאת באמצעות שימוע פומבי שיתקיים בפני הוועדה לבחירת שופטים אשר יהיה שקוף לציבור. 

3. דה־פליליזציה של המשפט הישראלי

הדין הפלילי בישראל מכיל עבירות רבות אשר באופיין הינן עבירות טכניות ומנהליות. מצב זה הופך אוטומטית אלפי אזרחים אשר עברו על חוקים טכניים או מנהליים באופיים, לעבריינים פליליים.

המשפט הפלילי, אשר מגביל את חירויות הפרט בצורה קשה, נועד לטיפול בסטייה משמעותית מהחוק. בנוסף, הוא טומן בחובו עלויות רבות מבחינת משאבי המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט, וגורם להתארכות ממושכת של ההליכים המשפטיים בישראל.

תקווה חדשה תיזום הליך דה-פליליזציה, שבמסגרתו עבירות מסוימות המופיעות תחת הדין הפלילי (רישוי עסקים, סוגים מסוימים של עבירות תכנון ובניה, נושאים כלכליים שונים, עבירות טכניות של היעדר דיווח וכיוצא בזה) ימצאו את דרכן למסלול של אכיפה מנהלית ולא למסלול הפלילי. כך נמנע הפללת יתר של אזרחים נורמטיביים, נחסוך במשאבים ונקל את העומס בבתי המשפט.

4. רפורמה לחיזוק זכויות עצורים, חשודים ונאשמים בחקירה ובמשפט

קשה להפריז בעוצמת הכוח הקיימת בידי רשויות אכיפת החוק כלפי הפרט במדינה.

הסמכות להפעלת הכוח השלטוני חיונית לעשיית צדק, אך עם זאת, הפעלת הכוח חייבת להיות תחת מטריה חוקית מקיפה המגדירה ומחזקת את זכויותיהם של חשודים, עצורים או נאשמים. 

בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקה הולכת וגוברת של חזקת החפות. לעיתים קרובות ישנה הפרה של זכויות עצורים, חשודים ונאשמים. לא פעם נראה כי רשויות אכיפת החוק מספחות לעצמן סמכויות שלא ניתנו להן, כדי להגביר את הלחץ על חשודים. הפרות אלה מובילות במקרה הקל לפגיעה בשמם הטוב, ובמקרה הרע − להרשעות שווא. 

אנו תחוקק חוק זכויות חשודים, עצורים ונאשמים, שיחזק את זכויותיהם ויסדיר, בין השאר, את הסוגיות הבאות: צילום חשודים, סמכויות תפיסה וחיטוט במכשירים סלולריים, תנאי מעצר של עצורים, כללים לניהול חקירה, איסור שימוש בראיות אשר נגבו שלא כדין ועוד. 

5. חיזוק הפיקוח על פרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית

כצעד משלים לרפורמה לחיזוק זכויות עצורים, חשודים ונאשמים, יש לחזק את מנגנוני הבקרה והפיקוח על פרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית.

אנו נבצע תיקונים ב”חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות” ונייצר מנגנוני ביקורת אפקטיביים, בעלי שיניים הנוגעים, בין השאר, ליכולת לבצע תיקונים מערכתיים בפרקליטות ובמערך התביעה המשטרתית.

6. הגבלת פרקי זמן של חקירות והחלטות תביעה בתיקים פליליים

ההמתנה של אדם לתום חקירה משטרתית, יכולה להביא לפגיעה בכבודו ובשמו הטוב של החשוד, בשגרת חייו, מעמדו החברתי ובמקור פרנסתו.

הנורמה הנדרשת היא שכל הליך פלילי צריך להסתיים תוך פרק זמן סביר, בהתאם לנסיבות המקרה ומורכבותו.

אנו נחוקק חוק שיגדיר משכי זמן שונים המותרים לחקירות, בהתאם לחומרת העבירה ומתוך הכרה במורכבות השונה של החקירה בעבירות מסוגים שונים.

דילוג לתוכן