תקווה לבריאות
רקע
מערכת הבריאות בישראל הינה מהטובות בעולם והיא מקור לגאווה לאומית בשל איכות הרופאים והאחיות ותחושת השליחות שמלווה אותם בעבודתם. עם זאת, משבר הקורונה הוכיח כי בעשור האחרון לא הושקעו בה המשאבים הנדרשים והיא מצויה בחוסר מתמיד של תקנים, מיטות וציוד מתקדם.
‘תקווה חדשה’ תפעל לשפר ולשכלל את רמתה של מערכת הבריאות, תוביל לסגירת פערים בשירותים הרפואיים בין הפריפריה למרכז ותהפוך את ישראל לחזית הרפואה העולמית במחקר, בשירות ובטכנולוגיה רפואית. יוצבו יעדים לשיפור השירות הרפואי לאזרח ולקיצור התורים.
1. רפורמה בניהול מערכת הבריאות
משרד הבריאות משמש כיום גם כבעלים של חלק מבתי החולים וגם כרגולטור ומפקח של תחום הרפואה ככלל ובתי החולים בפרט. כפל התפקידים מייצר ניגוד עניינים ומונע ממשרד הבריאות להתמקד בתפקידו העיקרי כרגולטור של תחום הרפואה בישראל. נקים רשות אשפוז לאומית לניהול בתי החולים ונחזק את משרד הבריאות כרגולטור.
2. התאמת ההכשרות ותקנון כוח האדם הרפואי כמקובל ב-OECD
שיעור האחיות והרופאים בישראל נמוך ביחס למדינות ה-OECD. שיעור הרופאים ל-1000 נפש במדינות ה-OECD הוא 3.5 בממוצע, ואילו בישראל שיעור זה הוא 3.1 בלבד. באופן חמור יותר, בעוד שיעור האחיות הממוצע ל-1000 נפש במדינות ה-OECD הוא 9.2, בישראל שיעור זה הוא 5.1 בלבד. נגדיל בתוכנית רב שנתית את תקני הרופאים והאחיות בבתי החולים. נפעל להרחבת מעגל הרופאים על ידי הגדלת היקף הכשרת הסטודנטים בבתי הספר לרפואה בארץ והקמת תוכנית ייעודית להכשרת רופאים ישראלים אשר למדו בחו”ל. כמו כן, נצמצם את הפער בכוח האדם הסיעודי ונפעל להכין מסלולי הכשרה לצוותים תומכי רפואה במקצועות שבחסר.
3. קיצור התורנויות למתמחים
הרופאים המתמחים בבתי החולים נאלצים להתמודד עם תורנויות ארוכות ומתישות אשר פוגעות באיכות עבודתם. כדי לפתור בעיה זו אנו נתאים את שעות התורנויות לאופי ההתמחות ולסוגי התורנויות השונות. נבחן חלופות שונות כמו רצף לילה, תורנויות חצי, מודל 8 שעות עבודה – 16 שעות מנוחה ועוד. נקדם נושא זה לטובת הרופאים והחולים.
4. הזנקת שירותי הבריאות בפריפריה
קיים פער ניכר בין שירותי הרפואה הניתנים לתושבי הפריפריה לבין אלו הניתנים ליתר תושבי הארץ. שיעור הרופאים לנפש במרכז גבוה פי 2.5 משיעור הרופאים לנפש בפריפריה. כך גם שיעור המיטות עומד על כ-2.4 ל-1,000 איש כאשר בפריפריה שיעור המיטות הוא 1.4 בלבד. אנו נפעל להשוואת רמת השירותים ללא תלות במקום המגורים, הן במספר הצוותים הרפואיים והן ברמת הציוד והטיפול הרפואי, בין היתר באמצעות מתן תמריצים.
5. חיזוק בריאות בקהילה והאשפוזים הביתיים
מערכת הבריאות פועלת כיום תחת עומס רב בבתי החולים. על מנת להקל על העומס נחזק את השירותים הרפואיים האמבולטוריים, האשפוזיים והאבחוניים בקהילה, תוך מגמה עתידית למעבר לשירותי רפואה מתקדמים מרחוק. נפתח תוכנית ושירותים לאשפוזי בית חריפים, שיקום ביתי והוספיס בית. כך בעלות נמוכה נוכל לשפר משמעותית את איכות החיים של האזרחים ולמנוע אשפוזים וסיבוכים עתידיים.
6. שיפור יכולת הבחירה של המבוטח
השירות הרפואי שמקבל האזרח יעמוד בראש סדר העדיפויות של מערכת הבריאות. שינוי זה ייושם על ידי הגדלת התחרות בין קופות החולים הקיימות ובחינה של הקמת קופת חולים חדשה למערכת. עידוד פתיחה של שירותים חדשים באזורי פריפריה מרוחקים.
7. רפואה מונעת ואורח חיים בריא
כיום מוקדש רובו של תקציב הבריאות לטיפול בתחלואה. קידום רפואה מונעת ואורח חיים בריא הם מנועי הצמיחה האפקטיביים ביותר לקידום בריאות והארכת תוחלת חיים בריאים של האוכלוסייה. אנו נתקצב ונעודד אורח חיים בריא במגוון דרכים: פעילויות ספורט, מניעת התמכרויות, תזונה בריאה ונפש בריאה. נגדיר תקציב ממשלתי של המערכות הממשלתיות השונות (משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה וצה”ל) שיוקדש לנושא התזונה הבריאה, החוסן הנפשי ואורח החיים הבריא.
8. תמריצים למיזמי Health-tech
ישראל יכולה וצריכה להיות חוד החנית העולמי בתחום ה-Health-tech. אנו נפעל לייצר תמריצים בתחומים המשלבים רפואה ובריאות הדיגיטלית ונוריד חסמי רגולציה כדי לאפשר ליזמים לנצל את היתרון היחסי של ישראל בתחומים אלה ולהפוך את הבריאות הדיגיטלית למנוע צמיחה למשק.
9. הקלת הבירוקרטיה לרכש מכשור רפואי מתקדם
על פי הרגולציה כיום, על מנת לרכוש מכשור רפואי מתקיים הליך בירוקרטי מורכב במשרדי הממשלה שמונע את השירות והנגישות לאזרח. נפעל להקלת המגבלות על אישור רכש למכשור רפואי. כך נשווה את שיעור המכשירים הרפואיים לנפש לשיעור המקובל ב-OECD ונייצר נגישות רחבה וקיצור תורים למכשור מתקדם.
10. חיזוק מערך בריאות הנפש בדגש על ילדים ונוער
שירותי בריאות הנפש הם נדבך חשוב בשימור וחיזוק הבריאות והחוסן הנפשי בחברה הישראלית. החשיבות עולה בפרט בתקופה זו, בה אנו מתמודדים עם התמכרויות, חרדה והשלכות נפשיות קשות. לדאבוננו תחום בריאות הנפש סובל מהזנחה רבת שנים. קיים מחסור חריף בשירותים פסיכולוגים ציבוריים, ובפרט בטיפול בילדים ונוער. כמו כן, בתי החולים לבריאות הנפש מצויים במצב של הזנחה רבת שנים. אנו נקדם תוכנית לחיזוק מערך בריאות הנפש. במסגרת התוכנית נבנה תכנית חומש לתוספת תקנים וקיצור זמני ההמתנה בשירותים פסיכולוגים ופסיכיאטריים ציבוריים; נשפר את תנאיהם ומעמדם של הפסיכולוגים; נשקם תשתיות ונרחיב הנגישות לשירותים בכל רחבי הארץ. בנוסף, ניזום תכנית לאומית למאבק בתופעת ההתמכרויות בישראל.
11. התאמת סל התרופות לצרכי האוכלוסייה
כיום סל הבריאות הקבוע מתעדכן רק לאחר משא ומתן בין משרד הבריאות למשרד האוצר ללא הוראה קבועה בחוק בדבר העדכון הקבוע הנדרש. יתרה מזאת, בשנים בו לא מאושר תקציב סל הבריאות לא מכסה על התרופות שכבר אושרו בשנים קודמות. על מנת לאפשר ודאות ותכנון ארוך טווח של המערכת, אנו נפעל לחוקק נוסחה קבועה אשר סל הבריאות יתעדכן לפיה מדי שנה.