Timeline_1966

1966

נולד בתל-אביב, כ"ו בכסלו תשכ"ז, 9 בדצמבר 1966

Timeline_1981

1981

הצטרף לנוער "התחייה" ונבחר בהמשך לעמוד בראש התנועה

Timeline_1984

1984

התגייס לצה"ל ושרת כלוחם בגולני, נפצע והמשיך בחטיבה כמש"ק מודיעין

Timeline_1989

1989

סיים בהצטיינות BA במדעי המדינה, אוניברסיטת ת"א

Timeline_1992

1992

תואר במשפטים (LL.B), אוניברסיטת ת"א

Timeline_1995

1995

עוזר ליועץ המשפטי לממשלה

Timeline_1997

1997

עוזר לפרקליטת המדינה

Timeline_1999

1999

מזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה

Timeline_2001

2001

מזכיר הממשלה בממשלת שרון הראשונה

Timeline_2002

2003

נבחר לראשונה לכנסת ה-16 וכיהן כיו״ר סיעת הליכוד ויו״ר הקואליציה

Timeline_2005

2005

מתנגד חריף להתנתקות, הצביע נגדה בעקביות, וסרב להצעותיו של רה"מ שרון.

Timeline_2006

2006

הוביל את הליכוד באופוזיציה

Timeline2008

2008

נבחר במקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד

Timeline_2009

2009

היה מהגורמים החשובים ביותר בשיקום הליכוד ובחזרתו לשלטון

Timeline_2009-2

2009

שר החינוך וחבר הקבינט המדיני-בטחוני

Timeline_2009-3

2009

זוכה אות אומ"ץ על נקיון כפיים וביצור שלטון החוק

Timeline_2012 (1)

2012

נבחר שוב במקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד

Timeline_2013

2013

שר הפנים

Timeline_2014

2014

פסק זמן מהחיים הפוליטיים

Timeline2019-A

2019

נבחר במקום הרביעי בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת

Timeline_2019

2019

לקראת בחירות מרץ 2020 התמודד בפריימריז לראשות הליכוד מול רה"מ בנימין נתניהו.

Timeline_2020

2020

הקים את תנועת תקווה חדשה והודיע על התמודדות מטעמה על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו

Timeline_2020

2021

היווה גורם משמעותי בהקמת קואליציית השינוי וחילופי השלטון בישראל, לאחר הבחירות מונה לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר המשפטים.

1966

Timeline_1966

נולד בתל-אביב, כ"ו בכסלו תשכ"ז, 9 בדצמבר 1966

1981

Timeline_1981

הצטרף לנוער "התחייה" ונבחר בהמשך לעמוד בראש התנועה

1984

Timeline_1984

התגייס לצה"ל ושרת כלוחם בגולני, נפצע והמשיך בחטיבה כמש"ק מודיעין

1989

Timeline_1989

סיים בהצטיינות BA במדעי המדינה, אוניברסיטת ת"א

1992

Timeline_1992

תואר במשפטים (LL.B), אוניברסיטת ת"א

1995

Timeline_1995

עוזר ליועץ המשפטי לממשלה

1997

Timeline_1997

עוזר לפרקליטת המדינה

1999

Timeline_1999

מזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה

2001

Timeline_2001

מזכיר הממשלה בממשלת שרון הראשונה

2003

Timeline_2002

נבחר לראשונה לכנסת ה-16 וכיהן כיו״ר סיעת הליכוד ויו״ר הקואליציה

2005

Timeline_2005

מתנגד חריף להתנתקות, הצביע נגדה בעקביות, וסרב להצעותיו של רה"מ שרון.

2006

Timeline_2006

הוביל את הליכוד באופוזיציה

2008

Timeline2008

נבחר במקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד

2009

Timeline_2009

היה מהגורמים החשובים ביותר בשיקום הליכוד ובחזרתו לשלטון

2009

Timeline_2009-2

שר החינוך וחבר הקבינט המדיני-בטחוני

2009

Timeline_2009-3

זוכה אות אומ"ץ על נקיון כפיים וביצור שלטון החוק

2012

Timeline_2012 (1)

נבחר שוב במקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד

2013

Timeline_2013

שר הפנים

2014

Timeline_2014

פסק זמן מהחיים הפוליטיים

2019

Timeline2019-A

נבחר במקום הרביעי בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת

2019

Timeline_2019

לקראת בחירות מרץ 2020 התמודד בפריימריז לראשות הליכוד מול רה"מ בנימין נתניהו.

2020

Timeline_2020

הקים את תנועת תקווה חדשה והודיע על התמודדות מטעמה על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו

2021

Timeline_2020

היווה גורם משמעותי בהקמת קואליציית השינוי וחילופי השלטון בישראל, לאחר הבחירות מונה לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר המשפטים.

במהלך שנותיו כחבר כנסת וכשר, נחשב גדעון סער לאחד המחוקקים הבולטים בכנסת, עם עשרות  הצעות חוק פרטיות וממשלתיות שאושרו, ומספר רב של רפורמות ויוזמות הנוגעות לכל תחומי החיים.

הארכת חופשת הלידה

בניגוד לעמדת ממשלת נתניהו, הצליח סער להעביר חוק להארכת חופשת הלידה מ- 12 שבועות ל- 14 שבועות.

שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירות חמורות

החוק מסמיך את בית המשפט לשלול אפוטרופסות מהורה שהורשע בעבירת רצח, נסיון לרצח או אונס קטין.

היעדרות מעבודה בשל מחלת ילד

הורים רבים נאלצים לוותר על ימי עבודה בשל מחלת ילד. סער יזם והעביר את חוק היעדרות מהעבודה בשל מחלת ילד.

איסור כפל התפקידים על יו"ר הסתדרות העובדים הכללית והלאומית

עד לחקיקת החוק, יכלו יושבי ראש הסתדרות העובדים הכללית והסתדרות העובדים הלאומית לכהן בתפקיד זה במקביל לחברותם בכנסת. איסור כפל התפקידים יצר ניתוק בין האינטרסים של העובדים לבין אינטרסים פוליטיים.

שינוי דרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון

סער פעל לשינוי דרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון. החוק קובע כי מינוי שופטים לבית המשפט העליון ידרוש רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה הממנה.

יצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות

חוק זה שאושר בשנת 2004 היווה קפיצת דרך בזכותן של נשים להיות שותפות לקבלת החלטות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים בעיר.

הגנה מן הצדק

פעמים רבות במהלך ההליך הפלילי כנגד אדם, הרשות נוהגת בו באי צדק ומשתמש לרעה בסמכויותיה. סער העביר חוק המסמיך את בית המשפט לבטל כתב אישום ולזכות נאשם אם הרשות נקטה באכיפה בררנית, אם נעשה שימוש ב"בסוכן מדיח", או אם הרשות התמהמה בהעברת חומרי חקירה או הגשת כתב אישום, באופן המקשה על הנאשם להגן על עצמו.

"חוק האזיקים"

החוק מגביל את השימוש באזיקת עצירים בעת הבאתם לדיונים בבית המשפט רק למקרים של סכנת בריחה, סכנה לאלימות וכו', ואוסר על שימוש באזיקים לצורך השפלת העציר.

מאבק במסתננים

סער הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים מאפריקה לישראל. בתקופה בה כיהן סער כשר פנים נרשם מספר שיא של מסתננים שעזבו את ישראל. הוא יזם את מתקן חולות שעוגן בחקיקה, ונתן תמריצים כספיים ליציאת המסתננים מהארץ.

הארכת שעון הקיץ

כשר הפנים, סער גדע וויכוח בין עשרות שנים והשווה את שעון הקיץ בישראל למקובל באירופה על-ידי הארכתו בחודש ימים, עד סוף אוקטובר.

חיזוק הפריפריה וצדק חלוקתי

סער יזם והוביל מהלך במסגרתו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות לערי פיתוח: דימונה, ירוחם, ערד ועוד. מהלך זה יצר חלוקה הוגנת יותר של משאבים וסייע לצמצום פערים בין עיירות הפיתוח לבין ישובים מבוססים.

"רפורמת הפרגולות"

סער הוביל את הרפורמה המשמעותית ביותר מזה 50 שנה בחוק התכנון והבניה שזכתה לשם "רפורמת הפרגולות". במסגרת הרפורמה, פעולות הנעשות על ידי הפרט בקניינו הפרטי ושאין בהן נזק לזולת (כגון התקנת פרגולה) הוחרגו מחובת הוצאת היתר בניה.

שיפור הישגים בחינוך

בתקופת כהונתו של גדעון סער כשר חינוך חלה עלייה גם בניגשים וגם בזכאים לתעודת בגרות, וכן חלה עלייה בהישגים במבחני המיצ"ב.
בשנים אלה רשמה מערכת החינוך הישראלית זינוק חסר תקדים בהישגים הלימודיים, כולל במבחנים הבינלאומיים Pirls ו-TIMSS. במבחני TIMSS דורגה ישראל במקום ה 7 בעולם במתמטיקה, ראשונה מבין מדינות המערב, ובמבחני קריאה זינקה ישראל 13 מקומות ובמדעים 12 מקומות.

חיזוק המורשת היהודית

סער יזם וביצע תוכניות לחיזוק ערכי המורשת היהודית והערכים הציוניים. ביניהן: ביקור במערת המכפלה, סיור בחברון והכנסת תכנית לימודים למערכת השעות של התלמידים העוסקת באהבת והכרת ארץ ישראל. כחצי מיליון תלמידים בישראל ביקרו מדי שנה בירושלים ובאתרי מורשת, הודות לתכנית "נעלה לירושלים" שיזם.

הקמת אוניברסיטת אריאל בשומרון

למרות מכשולים רבים בדרך, סער הוביל וביצע את המהלך לשדרוג מכללת אריאל שבשומרון ולהכרה בה כאוניברסיטה השמינית בישראל. זו האוניברסיטה הראשונה שמוקמת בישראל מזה 40 שנה.

חינוך חינם לגילאי 3-4

לאחר 25 שנים של הקפאה, גדעון סער היה שר החינוך היחיד שהצליח להוביל ולבצע מהלך מהפכני של הרחבת גיל הזכאים לחוק לימוד חובה חינם – גם לגילאי שלוש עד ארבע. בזכות המהלך, נחסכים אלפי שקלים לכל משפחה מדי שנה.

"עוז לתמורה" - הרפורמה בחינוך העל יסודי

סער הוביל את הרפורמה "עוז לתמורה" עליה חתם עם ארגון המורים. במסגרת הרפורמה הועלה משמעותית שכר המורים ב-51% בממוצע, הוארך שבוע העבודה של המורים, והוכנסו מרכיבים של הערכה, מצוינות ותגמול מורים ובתי ספר מצטיינים.

גדעון סער נולד בתל אביב בכ”ו כסלו, נר שני של חנוכה, 9 בדצמבר 1966, בן בכור לברוריה, מורה ולשמואל סרצ׳נסקי, רופא ילדים שעלה מארגנטינה. בתיכון הצטרף לתנועת “התחיה” ונבחר לעמוד בראש “נוער התחיה”.

שירת בצה”ל כלוחם בגולני, ולאחר שנפצע שימש כמש”ק מודיעין בחטיבה. 

לאחר שחרורו סיים בהצטיינות תואר ראשון במדע המדינה ואח”כ תואר במשפטים באוניברסיטת תל-אביב. 

עם סיום לימודיו עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך כעוזר לפרקליטת המדינה. לאחר מכן שימש כפרקליט בפרקליטות מחוז ת”א.

בשנת 1999,  בהיותו רק בן 32, מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, תפקיד אותו מילא גם בממשלת שרון הראשונה.

סער מילא את תפקיד מזכיר הממשלה במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן לפירוק תשתיות הטרור ביהודה ושומרון. במסגרת תפקידיו היה שותף פעיל בנושא המדיני והשתתף בנסיעותיו ובפגישותיו המדיניות של ראש ממשלת ישראל עם מנהיגי העולם. 

סער עמד בראש משלחת ישראלית שיצאה לאו”ם, על מנת לסכל את הכוונה להקים ועדת חקירה בינלאומית לאירועי הלחימה במחנה הפליטים ג’נין במהלך מבצע חומת מגן. הוא עמד בראש ועדה שבחנה עבור ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני את סוגיית עקורי איקרית ובירעם, והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל בכנסת בשם הממשלה בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.

סער נבחר לראשונה לכנסת ה-16 בפברואר 2003 וכיהן כיו״ר סיעת הליכוד ויו״ר הקואליציה. 

כאחד ממתנגדיה הבולטים של תוכנית ההתנתקות, הצביע נגדה בעקביות, וסרב להצעותיו של רה”מ שרון לתפקידים. ב-2005, לאחר ההתנתקות, פרש שרון מהליכוד, והמפלגה ספגה תבוסה בבחירות. סער הוביל את הסיעה באופוזיציה, והיה מהגורמים החשובים ביותר בשיקום הליכוד ובנצחונו בבחירות ב-2009.

גדעון סער הוא אחד המחוקקים הבולטים בכנסת, עם עשרות הצעות חוק שאושרו וביניהן: הארכת חופשת הלידה; שינוי דרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון; היעדרות מעבודה בשל מחלת ילד; הסמכת בית המשפט לבטל כתב אישום ולזכות נאשם אם הרשות נהגה כלפיו באי-צדק; שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירות רצח, נסיון לרצח או אונס קטין; איסור כפל התפקידים על יו”ר הסתדרות העובדים הכללית והלאומית; יצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות; ועוד.

ב- 2009 מונה גדעון סער לשר החינוך, תפקיד בו כיהן ארבע שנים. בתקופה זו כיהן גם כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. 

סער נחשב לאחד משרי החינוך הבולטים והיעילים בישראל. הוא הוביל את הרפורמה בחינוך העל יסודי, חינוך חינם לגילאי 3-4, הקמת אוניברסיטת אריאל בשומרון, תכנית לימודים לאהבת והכרת ארץ ישראל הכוללת סיורים בחברון ובמערת המכפלה, ועוד. 

בתקופת כהונתו של סער, נרשם זינוק חסר תקדים בהישגים הלימודיים, כולל במבחנים בינלאומיים ובאולימפיאדות מדעיות בינלאומיות.

בספטמבר 2009 זכה חבר הכנסת ושר החינוך גדעון סער באות אומ”ץ על היותו פוליטיקאי נקי כפיים שלא דבק בו רבב ועל פעילותו למען ביצור שלטון החוק.

בשנת 2013 מונה גדעון סער לתפקיד שר הפנים

בכהונתו הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים. הוא גם יזם מהלך רחב של צדק חלוקתי, במסגרתו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות לערי פיתוח. כמו-כן, הוביל את הרפורמה המשמעותית ביותר מזה 50 שנה בחוק התכנון והבניה, שזכתה לשם “רפורמת הפרגולות”, והורה על הארכת שעון הקיץ כמקובל באירופה עד סוף אוקטובר.

בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ב-2008 וב-2012 נבחר סער פעמיים ברציפות למקום הראשון.
בספטמבר 2014 הודיע סער על החלטתו לקחת פסק-זמן מהחיים הפוליטיים ובנובמבר התפטר מתפקידיו כחבר הממשלה והכנסת. בתקופת פסק הזמן, סער העמיק בסוגיות הבטחון הלאומי של ישראל ושימש כעמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי הגדול בישראל (INSS). בנוסף, שימש כמרצה לממשל ורפורמות בקריה האקדמית אונו וכיועץ מיוחד במשרד עורכי הדין GKH.

אחרי כארבע שנים שב לפוליטיקה  ונבחר למקום ה-4 ברשימת הליכוד לכנסת ה-21.


לקראת בחירות מרץ 2020 התמודד בפריימריז לראשות הליכוד מול רה”מ בנימין נתניהו.
בכנסת ה-23 כיהן בוועדת חוץ וביטחון, ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, ועמד בראש ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה ושומרון.

בדצמבר 2020, לאחר למעלה מ-20 שנה בתפקידים בכירים, הודיע גדעון סער על הקמת תנועת תקווה חדשה בראשותו והתמודדות מטעמה על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו.

 

גדעון סער נשוי לגאולה אבן-סער, אב לדניאלה, אלונה, דוד ושירה, וסבא של נמרוד.
מתגורר בתל-אביב.

גדעון סער נולד בתל אביב בכ”ו כסלו, נר שני של חנוכה, 9 בדצמבר 1966, בן בכור לברוריה, מורה ולשמואל סרצ׳נסקי, רופא ילדים שעלה מארגנטינה. בתיכון הצטרף לתנועת “התחיה” ונבחר לעמוד בראש “נוער התחיה”.

שירת בצה”ל כלוחם בגולני, ולאחר שנפצע שימש כמש”ק מודיעין בחטיבה. 

לאחר שחרורו סיים בהצטיינות תואר ראשון במדע המדינה ואח”כ תואר במשפטים באוניברסיטת תל-אביב. 

עם סיום לימודיו עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך כעוזר לפרקליטת המדינה. לאחר מכן שימש כפרקליט בפרקליטות מחוז ת”א.

בשנת 1999,  בהיותו רק בן 32, מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, תפקיד אותו מילא גם בממשלת שרון הראשונה.

סער מילא את תפקיד מזכיר הממשלה במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן לפירוק תשתיות הטרור ביהודה ושומרון. במסגרת תפקידיו היה שותף פעיל בנושא המדיני והשתתף בנסיעותיו ובפגישותיו המדיניות של ראש ממשלת ישראל עם מנהיגי העולם. 

סער עמד בראש משלחת ישראלית שיצאה לאו”ם, על מנת לסכל את הכוונה להקים ועדת חקירה בינלאומית לאירועי הלחימה במחנה הפליטים ג’נין במהלך מבצע חומת מגן. הוא עמד בראש ועדה שבחנה עבור ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני את סוגיית עקורי איקרית ובירעם, והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל בכנסת בשם הממשלה בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.

סער נבחר לראשונה לכנסת ה-16 בפברואר 2003 וכיהן כיו״ר סיעת הליכוד ויו״ר הקואליציה. 

כאחד ממתנגדיה הבולטים של תוכנית ההתנתקות, הצביע נגדה בעקביות, וסרב להצעותיו של רה”מ שרון לתפקידים. ב-2005, לאחר ההתנתקות, פרש שרון מהליכוד, והמפלגה ספגה תבוסה בבחירות. סער הוביל את הסיעה באופוזיציה, והיה מהגורמים החשובים ביותר בשיקום הליכוד ובנצחונו בבחירות ב-2009.

גדעון סער הוא אחד המחוקקים הבולטים בכנסת, עם עשרות הצעות חוק שאושרו וביניהן: הארכת חופשת הלידה; שינוי דרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון; היעדרות מעבודה בשל מחלת ילד; הסמכת בית המשפט לבטל כתב אישום ולזכות נאשם אם הרשות נהגה כלפיו באי-צדק; שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירות רצח, נסיון לרצח או אונס קטין; איסור כפל התפקידים על יו”ר הסתדרות העובדים הכללית והלאומית; יצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות; ועוד.

ב- 2009 מונה גדעון סער לשר החינוך, תפקיד בו כיהן ארבע שנים. בתקופה זו כיהן גם כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. 

סער נחשב לאחד משרי החינוך הבולטים והיעילים בישראל. הוא הוביל את הרפורמה בחינוך העל יסודי, חינוך חינם לגילאי 3-4, הקמת אוניברסיטת אריאל בשומרון, תכנית לימודים לאהבת והכרת ארץ ישראל הכוללת סיורים בחברון ובמערת המכפלה, ועוד. 

בתקופת כהונתו של סער, נרשם זינוק חסר תקדים בהישגים הלימודיים, כולל במבחנים בינלאומיים ובאולימפיאדות מדעיות בינלאומיות.

בספטמבר 2009 זכה חבר הכנסת ושר החינוך גדעון סער באות אומ”ץ על היותו פוליטיקאי נקי כפיים שלא דבק בו רבב ועל פעילותו למען ביצור שלטון החוק.

בשנת 2013 מונה גדעון סער לתפקיד שר הפנים

בכהונתו הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים. הוא גם יזם מהלך רחב של צדק חלוקתי, במסגרתו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות לערי פיתוח. כמו-כן, הוביל את הרפורמה המשמעותית ביותר מזה 50 שנה בחוק התכנון והבניה, שזכתה לשם “רפורמת הפרגולות”, והורה על הארכת שעון הקיץ כמקובל באירופה עד סוף אוקטובר.

בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ב-2008 וב-2012 נבחר סער פעמיים ברציפות למקום הראשון.
בספטמבר 2014 הודיע סער על החלטתו לקחת פסק-זמן מהחיים הפוליטיים ובנובמבר התפטר מתפקידיו כחבר הממשלה והכנסת. בתקופת פסק הזמן, סער העמיק בסוגיות הבטחון הלאומי של ישראל ושימש כעמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי הגדול בישראל (INSS). בנוסף, שימש כמרצה לממשל ורפורמות בקריה האקדמית אונו וכיועץ מיוחד במשרד עורכי הדין GKH.

אחרי כארבע שנים שב לפוליטיקה  ונבחר למקום ה-4 ברשימת הליכוד לכנסת ה-21.


לקראת בחירות מרץ 2020 התמודד בפריימריז לראשות הליכוד מול רה”מ בנימין נתניהו.
בכנסת ה-23 כיהן בוועדת חוץ וביטחון, ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, ועמד בראש ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה ושומרון.

בדצמבר 2020, לאחר למעלה מ-20 שנה בתפקידים בכירים, הודיע גדעון סער על הקמת תנועת תקווה חדשה בראשותו והתמודדות מטעמה על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו.

 

גדעון סער נשוי לגאולה אבן-סער, אב לדניאלה, אלונה, דוד ושירה, וסבא של נמרוד.
מתגורר בתל-אביב.

Timeline_2009-2