
1966
נולד בתל-אביב, כ"ו בכסלו תשכ"ז, 9 בדצמבר 1966

1981
הצטרף לנוער "התחייה" ונבחר בהמשך לעמוד בראש התנועה

1984
התגייס לצה"ל ושרת כלוחם בגולני, נפצע והמשיך בחטיבה כמש"ק מודיעין

1989
סיים בהצטיינות BA במדעי המדינה, אוניברסיטת ת"א

1992
תואר במשפטים (LL.B), אוניברסיטת ת"א

1995
עוזר ליועץ המשפטי לממשלה

1997
עוזר לפרקליטת המדינה

1999
מזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה

2001
מזכיר הממשלה בממשלת שרון הראשונה

2003
נבחר לראשונה לכנסת ה-16 וכיהן כיו״ר סיעת הליכוד ויו״ר הקואליציה

2005
מתנגד חריף להתנתקות, הצביע נגדה בעקביות, וסרב להצעותיו של רה"מ שרון.

2006
הוביל את הליכוד באופוזיציה

2008
נבחר במקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד

2009
היה מהגורמים החשובים ביותר בשיקום הליכוד ובחזרתו לשלטון

2009
שר החינוך וחבר הקבינט המדיני-בטחוני

2009
זוכה אות אומ"ץ על נקיון כפיים וביצור שלטון החוק

2012
נבחר שוב במקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד

2013
שר הפנים

2014
פסק זמן מהחיים הפוליטיים

2019
נבחר במקום הרביעי בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת

2019
לקראת בחירות מרץ 2020 התמודד בפריימריז לראשות הליכוד מול רה"מ בנימין נתניהו.

2020
הקים את תנועת תקווה חדשה והודיע על התמודדות מטעמה על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו

2021
היווה גורם משמעותי בהקמת קואליציית השינוי וחילופי השלטון בישראל, לאחר הבחירות מונה לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר המשפטים.
1966

נולד בתל-אביב, כ"ו בכסלו תשכ"ז, 9 בדצמבר 1966
1981

הצטרף לנוער "התחייה" ונבחר בהמשך לעמוד בראש התנועה
1984

התגייס לצה"ל ושרת כלוחם בגולני, נפצע והמשיך בחטיבה כמש"ק מודיעין
1989

סיים בהצטיינות BA במדעי המדינה, אוניברסיטת ת"א
1992

תואר במשפטים (LL.B), אוניברסיטת ת"א
1995

עוזר ליועץ המשפטי לממשלה
1997

עוזר לפרקליטת המדינה
1999

מזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה
2001

מזכיר הממשלה בממשלת שרון הראשונה
2003

נבחר לראשונה לכנסת ה-16 וכיהן כיו״ר סיעת הליכוד ויו״ר הקואליציה
2005

מתנגד חריף להתנתקות, הצביע נגדה בעקביות, וסרב להצעותיו של רה"מ שרון.
2006

הוביל את הליכוד באופוזיציה
2008

נבחר במקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד
2009

היה מהגורמים החשובים ביותר בשיקום הליכוד ובחזרתו לשלטון
2009

שר החינוך וחבר הקבינט המדיני-בטחוני
2009

זוכה אות אומ"ץ על נקיון כפיים וביצור שלטון החוק
2012

נבחר שוב במקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד
2013

שר הפנים
2014

פסק זמן מהחיים הפוליטיים
2019

נבחר במקום הרביעי בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת
2019

לקראת בחירות מרץ 2020 התמודד בפריימריז לראשות הליכוד מול רה"מ בנימין נתניהו.
2020

הקים את תנועת תקווה חדשה והודיע על התמודדות מטעמה על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו
2021

היווה גורם משמעותי בהקמת קואליציית השינוי וחילופי השלטון בישראל, לאחר הבחירות מונה לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר המשפטים.
במהלך שנותיו כחבר כנסת וכשר, נחשב גדעון סער לאחד המחוקקים הבולטים בכנסת, עם עשרות הצעות חוק פרטיות וממשלתיות שאושרו, ומספר רב של רפורמות ויוזמות הנוגעות לכל תחומי החיים.

הארכת חופשת הלידה

שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירות חמורות

היעדרות מעבודה בשל מחלת ילד

איסור כפל התפקידים על יו"ר הסתדרות העובדים הכללית והלאומית

שינוי דרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון

יצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות

הגנה מן הצדק

"חוק האזיקים"

מאבק במסתננים

הארכת שעון הקיץ

חיזוק הפריפריה וצדק חלוקתי

"רפורמת הפרגולות"

שיפור הישגים בחינוך
בשנים אלה רשמה מערכת החינוך הישראלית זינוק חסר תקדים בהישגים הלימודיים, כולל במבחנים הבינלאומיים Pirls ו-TIMSS. במבחני TIMSS דורגה ישראל במקום ה 7 בעולם במתמטיקה, ראשונה מבין מדינות המערב, ובמבחני קריאה זינקה ישראל 13 מקומות ובמדעים 12 מקומות.

חיזוק המורשת היהודית

הקמת אוניברסיטת אריאל בשומרון

חינוך חינם לגילאי 3-4

"עוז לתמורה" - הרפורמה בחינוך העל יסודי
גדעון סער נולד בתל אביב בכ”ו כסלו, נר שני של חנוכה, 9 בדצמבר 1966, בן בכור לברוריה, מורה ולשמואל סרצ׳נסקי, רופא ילדים שעלה מארגנטינה. בתיכון הצטרף לתנועת “התחיה” ונבחר לעמוד בראש “נוער התחיה”.
שירת בצה”ל כלוחם בגולני, ולאחר שנפצע שימש כמש”ק מודיעין בחטיבה.
לאחר שחרורו סיים בהצטיינות תואר ראשון במדע המדינה ואח”כ תואר במשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
עם סיום לימודיו עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך כעוזר לפרקליטת המדינה. לאחר מכן שימש כפרקליט בפרקליטות מחוז ת”א.
בשנת 1999, בהיותו רק בן 32, מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, תפקיד אותו מילא גם בממשלת שרון הראשונה.
סער מילא את תפקיד מזכיר הממשלה במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן לפירוק תשתיות הטרור ביהודה ושומרון. במסגרת תפקידיו היה שותף פעיל בנושא המדיני והשתתף בנסיעותיו ובפגישותיו המדיניות של ראש ממשלת ישראל עם מנהיגי העולם.
סער עמד בראש משלחת ישראלית שיצאה לאו”ם, על מנת לסכל את הכוונה להקים ועדת חקירה בינלאומית לאירועי הלחימה במחנה הפליטים ג’נין במהלך מבצע חומת מגן. הוא עמד בראש ועדה שבחנה עבור ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני את סוגיית עקורי איקרית ובירעם, והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל בכנסת בשם הממשלה בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.
סער נבחר לראשונה לכנסת ה-16 בפברואר 2003 וכיהן כיו״ר סיעת הליכוד ויו״ר הקואליציה.
כאחד ממתנגדיה הבולטים של תוכנית ההתנתקות, הצביע נגדה בעקביות, וסרב להצעותיו של רה”מ שרון לתפקידים. ב-2005, לאחר ההתנתקות, פרש שרון מהליכוד, והמפלגה ספגה תבוסה בבחירות. סער הוביל את הסיעה באופוזיציה, והיה מהגורמים החשובים ביותר בשיקום הליכוד ובנצחונו בבחירות ב-2009.
גדעון סער הוא אחד המחוקקים הבולטים בכנסת, עם עשרות הצעות חוק שאושרו וביניהן: הארכת חופשת הלידה; שינוי דרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון; היעדרות מעבודה בשל מחלת ילד; הסמכת בית המשפט לבטל כתב אישום ולזכות נאשם אם הרשות נהגה כלפיו באי-צדק; שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירות רצח, נסיון לרצח או אונס קטין; איסור כפל התפקידים על יו”ר הסתדרות העובדים הכללית והלאומית; יצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות; ועוד.
ב- 2009 מונה גדעון סער לשר החינוך, תפקיד בו כיהן ארבע שנים. בתקופה זו כיהן גם כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.
סער נחשב לאחד משרי החינוך הבולטים והיעילים בישראל. הוא הוביל את הרפורמה בחינוך העל יסודי, חינוך חינם לגילאי 3-4, הקמת אוניברסיטת אריאל בשומרון, תכנית לימודים לאהבת והכרת ארץ ישראל הכוללת סיורים בחברון ובמערת המכפלה, ועוד.
בתקופת כהונתו של סער, נרשם זינוק חסר תקדים בהישגים הלימודיים, כולל במבחנים בינלאומיים ובאולימפיאדות מדעיות בינלאומיות.
בספטמבר 2009 זכה חבר הכנסת ושר החינוך גדעון סער באות אומ”ץ על היותו פוליטיקאי נקי כפיים שלא דבק בו רבב ועל פעילותו למען ביצור שלטון החוק.
בשנת 2013 מונה גדעון סער לתפקיד שר הפנים.
בכהונתו הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים. הוא גם יזם מהלך רחב של צדק חלוקתי, במסגרתו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות לערי פיתוח. כמו-כן, הוביל את הרפורמה המשמעותית ביותר מזה 50 שנה בחוק התכנון והבניה, שזכתה לשם “רפורמת הפרגולות”, והורה על הארכת שעון הקיץ כמקובל באירופה עד סוף אוקטובר.
בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ב-2008 וב-2012 נבחר סער פעמיים ברציפות למקום הראשון.
בספטמבר 2014 הודיע סער על החלטתו לקחת פסק-זמן מהחיים הפוליטיים ובנובמבר התפטר מתפקידיו כחבר הממשלה והכנסת. בתקופת פסק הזמן, סער העמיק בסוגיות הבטחון הלאומי של ישראל ושימש כעמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי הגדול בישראל (INSS). בנוסף, שימש כמרצה לממשל ורפורמות בקריה האקדמית אונו וכיועץ מיוחד במשרד עורכי הדין GKH.
אחרי כארבע שנים שב לפוליטיקה ונבחר למקום ה-4 ברשימת הליכוד לכנסת ה-21.
לקראת בחירות מרץ 2020 התמודד בפריימריז לראשות הליכוד מול רה”מ בנימין נתניהו.
בכנסת ה-23 כיהן בוועדת חוץ וביטחון, ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, ועמד בראש ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה ושומרון.
בדצמבר 2020, לאחר למעלה מ-20 שנה בתפקידים בכירים, הודיע גדעון סער על הקמת תנועת תקווה חדשה בראשותו והתמודדות מטעמה על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו.
גדעון סער נשוי לגאולה אבן-סער, אב לדניאלה, אלונה, דוד ושירה, וסבא של נמרוד.
מתגורר בתל-אביב.
גדעון סער נולד בתל אביב בכ”ו כסלו, נר שני של חנוכה, 9 בדצמבר 1966, בן בכור לברוריה, מורה ולשמואל סרצ׳נסקי, רופא ילדים שעלה מארגנטינה. בתיכון הצטרף לתנועת “התחיה” ונבחר לעמוד בראש “נוער התחיה”.
שירת בצה”ל כלוחם בגולני, ולאחר שנפצע שימש כמש”ק מודיעין בחטיבה.
לאחר שחרורו סיים בהצטיינות תואר ראשון במדע המדינה ואח”כ תואר במשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
עם סיום לימודיו עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, ובהמשך כעוזר לפרקליטת המדינה. לאחר מכן שימש כפרקליט בפרקליטות מחוז ת”א.
בשנת 1999, בהיותו רק בן 32, מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, תפקיד אותו מילא גם בממשלת שרון הראשונה.
סער מילא את תפקיד מזכיר הממשלה במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן לפירוק תשתיות הטרור ביהודה ושומרון. במסגרת תפקידיו היה שותף פעיל בנושא המדיני והשתתף בנסיעותיו ובפגישותיו המדיניות של ראש ממשלת ישראל עם מנהיגי העולם.
סער עמד בראש משלחת ישראלית שיצאה לאו”ם, על מנת לסכל את הכוונה להקים ועדת חקירה בינלאומית לאירועי הלחימה במחנה הפליטים ג’נין במהלך מבצע חומת מגן. הוא עמד בראש ועדה שבחנה עבור ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני את סוגיית עקורי איקרית ובירעם, והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל בכנסת בשם הממשלה בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.
סער נבחר לראשונה לכנסת ה-16 בפברואר 2003 וכיהן כיו״ר סיעת הליכוד ויו״ר הקואליציה.
כאחד ממתנגדיה הבולטים של תוכנית ההתנתקות, הצביע נגדה בעקביות, וסרב להצעותיו של רה”מ שרון לתפקידים. ב-2005, לאחר ההתנתקות, פרש שרון מהליכוד, והמפלגה ספגה תבוסה בבחירות. סער הוביל את הסיעה באופוזיציה, והיה מהגורמים החשובים ביותר בשיקום הליכוד ובנצחונו בבחירות ב-2009.
גדעון סער הוא אחד המחוקקים הבולטים בכנסת, עם עשרות הצעות חוק שאושרו וביניהן: הארכת חופשת הלידה; שינוי דרך בחירת השופטים לבית המשפט העליון; היעדרות מעבודה בשל מחלת ילד; הסמכת בית המשפט לבטל כתב אישום ולזכות נאשם אם הרשות נהגה כלפיו באי-צדק; שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירות רצח, נסיון לרצח או אונס קטין; איסור כפל התפקידים על יו”ר הסתדרות העובדים הכללית והלאומית; יצוג הולם לנשים בתאגידים עירוניים ובדירקטוריונים של חברות עירוניות; ועוד.
ב- 2009 מונה גדעון סער לשר החינוך, תפקיד בו כיהן ארבע שנים. בתקופה זו כיהן גם כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.
סער נחשב לאחד משרי החינוך הבולטים והיעילים בישראל. הוא הוביל את הרפורמה בחינוך העל יסודי, חינוך חינם לגילאי 3-4, הקמת אוניברסיטת אריאל בשומרון, תכנית לימודים לאהבת והכרת ארץ ישראל הכוללת סיורים בחברון ובמערת המכפלה, ועוד.
בתקופת כהונתו של סער, נרשם זינוק חסר תקדים בהישגים הלימודיים, כולל במבחנים בינלאומיים ובאולימפיאדות מדעיות בינלאומיות.
בספטמבר 2009 זכה חבר הכנסת ושר החינוך גדעון סער באות אומ”ץ על היותו פוליטיקאי נקי כפיים שלא דבק בו רבב ועל פעילותו למען ביצור שלטון החוק.
בשנת 2013 מונה גדעון סער לתפקיד שר הפנים.
בכהונתו הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים. הוא גם יזם מהלך רחב של צדק חלוקתי, במסגרתו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות לערי פיתוח. כמו-כן, הוביל את הרפורמה המשמעותית ביותר מזה 50 שנה בחוק התכנון והבניה, שזכתה לשם “רפורמת הפרגולות”, והורה על הארכת שעון הקיץ כמקובל באירופה עד סוף אוקטובר.
בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ב-2008 וב-2012 נבחר סער פעמיים ברציפות למקום הראשון.
בספטמבר 2014 הודיע סער על החלטתו לקחת פסק-זמן מהחיים הפוליטיים ובנובמבר התפטר מתפקידיו כחבר הממשלה והכנסת. בתקופת פסק הזמן, סער העמיק בסוגיות הבטחון הלאומי של ישראל ושימש כעמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי הגדול בישראל (INSS). בנוסף, שימש כמרצה לממשל ורפורמות בקריה האקדמית אונו וכיועץ מיוחד במשרד עורכי הדין GKH.
אחרי כארבע שנים שב לפוליטיקה ונבחר למקום ה-4 ברשימת הליכוד לכנסת ה-21.
לקראת בחירות מרץ 2020 התמודד בפריימריז לראשות הליכוד מול רה”מ בנימין נתניהו.
בכנסת ה-23 כיהן בוועדת חוץ וביטחון, ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, ועמד בראש ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה ושומרון.
בדצמבר 2020, לאחר למעלה מ-20 שנה בתפקידים בכירים, הודיע גדעון סער על הקמת תנועת תקווה חדשה בראשותו והתמודדות מטעמה על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו.
גדעון סער נשוי לגאולה אבן-סער, אב לדניאלה, אלונה, דוד ושירה, וסבא של נמרוד.
מתגורר בתל-אביב.
