תקווה לאיכות הסביבה

ישראל מאופיינת בקצב גידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם לצד ירידה בזמינות קרקעות, באיכות וכמות המים ובצמצום הקרקע החקלאית. למגמות אלה השלכות על כל תחומי החיים: הארכת זמן ההמתנה בפקקים, עודף תמותה מזיהום אוויר, עלייה ביוקר המחייה, מצוקת מים, פגיעה בשטחים פתוחים, עומס על מרחבי הפנאי והבילוי ועוד.
לצד זאת, בשל משבר האקלים, מדענים צופים שישראל תתחמם בקצב מהיר יותר לעומת הממוצע העולמי. בין  שאר ההשלכות, ניתן למנות את הירידה בכמות המשקעים, אירועי שיטפונות, צמצום קו החוף עד היעלמותו, קריסה מואצת של מצוקי הכורכר, פגיעה קשה בחקלאות, עלייה בביקוש לאנרגיה ועוד.
‘תקווה חדשה’ תגבש תוכנית לאומית חדשה, ארוכת טווח, שתבטיח את התמודדותה של ישראל עם האתגרים הסביבתיים שעומדים לפתחה.

צירי פעולה מרכזיים:

1. הפחתת פליטת גזי החממה

יעד העל שנציב הוא הפחתת פליטת גזי החממה בתחומי ישראל. נציב יעד צמצום פליטות של 45% עד לשנת 2030 ו-100% עד לשנת 2050.

2. מעבר לאנרגיה מתחדשת

נקדם התייעלות אנרגטית שתביא לחיסכון ניכר בעלויות משק החשמל. נפתח תוכנית לאומית למעבר למשק המבוסס על אנרגיה מתחדשת ומבוזרת בשילוב יכולת אגירה ונקבע יעד של 45% אנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030 ו 95% אנרגיה מתחדשת עד 2050. נעשה זאת תוך מתן עדיפות לשימוש דואלי ולפיכך נעודד התקנת פאנלים סולריים על גגות, גופי מים, כבישים, חניונים ושטחי חקלאות כדי שלא לפגוע בשטחים פתוחים. כמו כן, נעדיף לייצר את האנרגיה בסמיכות למוקדי הביקוש. כך נצמצם את פליטת המזהמים, נוריד את מחיר החשמל ואת יוקר המחיה. כך גם נצמצם את התלות של מדינת ישראל בדלקים פוסיליים ונצמצם את העלויות העקיפות של נזקי זיהום לבריאות ולסביבה. בנוסף, נשלים את המהלך שכבר החל ונגיע לאפס שימוש בפחם.

3. שיפור איכות האוויר בישראל

מדי שנה מתים בישראל אלפים כתוצאה ממחלות נשימתיות שמקורן בזיהום אוויר. מספר זה נמצא בעלייה של כ-10% בכל חמש שנים. אנו נפעל להפחתת זיהום האוויר באמצעות מספר צעדים, ביניהם רפורמה במערך ניטור האוויר בישראל, באמצעים מתקדמים של חישה מרחוק ובמערכות שישפרו את ניהול איכות האוויר בזמן אמת, בפרט במצבי קיצון. בנוסף נגביר את האכיפה על ידי הגדלת מספר בדיקות הפתע במפעלי תעשייה והטלת עיצומים כספיים על מפעלים מזהמים. 

4. תחבורה חשמלית מתקדמת

נעודד ונתמרץ כניסה של רכבים חשמליים. נציב לעצמנו יעד שעד 2030 95% מהרכבים החדשים שיעלו על הכביש וכן התחבורה הציבורית יהיו חשמליים. בנוסף, נציב לעצמנו יעד ועד שנת 2025 נשלים את הורדת רכבי הדיזל הישנים האחראים על רוב הזיהום המגיע מתחבורה. כמו כן נקדם תוכנית ‘אזור אוויר נקי’ בערים הגדולות שיביאו לשיפור מהיר באיכות האויר בריכוזי אוכלוסייה. מכלול צעדים אלה יביאו להורדה משמעותית בזיהום האוויר בתחבורה.

5. שמירת חופי ישראל

בישראל כ-190 קילומטרים של חוף בלבד, חלקים ממנו נסגרים לעיתים קרובות בשל זיהומים שונים. אנו נפעל לפתיחת חופי הים לטובת הציבור תוך שמירה מפני זיהומים באמצעות הפסקת הזרמת שפכים למי הים. אנו נגדיל את התקצוב הממשלתי לניקוי החופים ונכריז על הרחבת שמורות הטבע הימיות. נוסף על כך, נשקם את חופי הכנרת ונפתח תשתיות תיירות באופן ידידותי לסביבה.

6. שמירה על השטחים הפתוחים

ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ועתידה להפוך לצפופה יותר בעתיד הנראה לעין. המחסור בשטחים פתוחים עבור רווחת הציבור תהפוך לקריטית. כדי להתמודד עם בעיה זו נתעדף השקעה מסיבית בתוכניות התחדשות עירונית על פני הקמת יישובים ושכונות חדשות בשטחים פתוחים. נעודד בנייה רוויה בכל המגזרים ובכל רחבי הארץ, תוך פיתוח תשתיות עירוניות מתאימות ועירוב שימושים. כמו כן, נקדם פיתוח מואץ של תשתיות תחבורה וערים חכמות, בדגש על המטרופולינים הגדולים. נגבש תכנית לאומית להגנה על המגוון הביולוגי בישראל.

7. עידוד המיחזור וצמצום הטמנה

ישראל סובלת מפיגור משמעותי בכל הקשור בטיפול בפסולת שאנו יוצרים. נביא להפחתת הפסולת המועברת למטמנה, שיוצרת נזקים סביבתיים לאורך שנים, מ-76% כיום ל-20% עד 2030. נעודד יוזמות לפיתוח מואץ של שוק המחזור ושימוש חוזר, כך שהפסולת שאנו מייצרים תחזור להיות משאב כלכלי.

8. צמצום בזבוז מזון וקידום חקלאות מקיימת

חלק מתעשיות המזון בישראל, ובפרט אלה הקשורות בחקלאות, מזהמות את מי התהום ואת השטחים הפתוחים. אנו נפעל לבצע רפורמות מקיפות בתחום ניהול משק החי ותעשיות המזון על ידי הכנסת רגולציה מודרנית. אסדרה זו תקדם סטנדרטים גבוהים ביחס לאיכות הטיפול בבעלי החיים למאכל ולנזקים הסביבתיים הנגרמים מכך. נשים דגש על מעבר לחקלאות מקיימת, תיעדוף גידול מזון בריא, הפחתת תזונה מן החי וצמצום בזבוז מזון. בנוסף לכל אלה נחמיר את הענישה על התעללות ופגיעה בבעלי החיים.

9. מפרץ חיפה

נקדם תכנית להעתקת התעשיה המזהמת במפרץ חיפה, המהווה גורם דומיננטי בזיהום האוויר במפרץ חיפה. נעשה זאת תוך דאגה לזכויות העובדים ולפרנסתם ומציאת פתרונות חליפיים לחומרי הגלם.

10. קלינטק

לישראל יש הזדמנות לפתח את תחום הקלינטק ולהפוך למובילה בעולם בתחום זה. נתמרץ יוזמות בתחומי האנרגיה, התחבורה, הפסולת, החקלאות והמים. פיתוח הקלינטק יהווה מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית נוכח החשיבות והביקוש ההולך וגובר לטכנולוגיות מתחום זה ברחבי העולם. 

דילוג לתוכן